טויטו ואח' נ' אפקים השקעות בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

1.בהליך זה הגישו הנתבעות בקשות לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. התביעה התבררה בפני מותב קודם, כבוד השופטת ש' קמיר-וייס, אשר בהחלטה מיום 23.10.13 פסל עצמו מלדון בתובענה מחמת מניעות. בהודעה מיום 04.11.13 הועברה התביעה למותב זה ונקבע קדם משפט ליום 22.01.14. הנתבעות הגישו בקשות לדון תחילה בבקשות לסילוק על הסף. בהחלטה מיום 14.01.14 הוריתי כי בדיון שנקבע יידונו הבקשות לסילוק התובענה על הסף וכי בשלב זה אין לזמן עדים לדיון.

2.בדיון מיום 22.01.14 נשמעו טיעוני הצדדים בבקשות לסילוק התביעה על הסף. בתום הדיון ניתנה הצעת בית המשפט, לפיה, הבקשות לסילוק על הסף תתקבלנה ללא צו להוצאות. ב"כ התובעים ביקש שהות בת 7 ימים על מנת להודיע את עמדת התובעים להצעת בית המשפט. בשגגה נכתב בהחלטה בתום הדיון כי החלטה בבקשות לסילוק על הסף תשלח לצדדים ובהחלטה מתקנת מאותו יום, הורה בית המשפט כי ב"כ התובעים יודיע את תשובתו להצעת בית המשפט עד ליום 29.01.14.

3.ביום 29.01.14 הגיש ב"כ התובעים בקשה דחופה להארכת המועד להגשת עמדת התובעים להצעת בית המשפט עד ליום 02.02.14. בבקשה נטען: "לאור חשיבות ההחלטה בעניין המבקשים וההליכים (המשך ו/או הפסקת ההליך ע"י התובעים) לאור עמדת בית המשפט מבוקש בזאת הארכה בת מספר ימים, בכדי לאפשר למבקשים להגיע להחלטה מושכלת בעניינם". (סעיף 1 לבקשה).

4.בהחלטה מיום 29.01.14 נעתר בית המשפט לבקשת התובעים וניתנה להם ארכה כמבוקש להגשת התשובה.

5.ביום 02.02.14 שוב הוגשה מטעם התובעים בקשה להארכת מועד להגשת תשובת התובעים להצעת בית המשפט. הפעם נטען כי הארכה מבוקשת בשל תקלה במחשבו של ב"כ התובעים ובשל מכתב התראה מטעם עו"ד מילר. בבקשה נטען כי עמדת התובעים ביחד עם כתבי טענות נוספים תוגש עד ליום 03.02.14.

6.טרם ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה השנייה להארכת מועד, ביום 03.02.14 הוגש מטעם התובעים כתב טענות שכותרתו "עמדת התובעים בהתאם להחלטת כבוד בית המשפט מיום 22.01.14", אשר אחז 3 עמודים ואליו צורפו כ- 400 עמודי נספחים, בהם גם כתבי טענות מהליכים אחרים. בכתב טענות זה, התובעים לא פירטו את תשובתם להצעת בית המשפט אלא העלו טענות מטענות שונות, אם לגופה של התובענה ואם ביחס לבקשות לסילוק התובענה על הסף, ביקשו שלא ליתן החלטה הדוחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות וכן ביקשו להתיר להם לנהל הליכי קדם משפט להוסיף לכתב תביעתם עילות וצדדים נוספים.

7.בהחלטה מיום 03.02.14 הוריתי כי כל שהיה על התובעים, במסגרת תשובתם להצעת בית המשפט, היה להודיע אם הם מקבלים או דוחים את הצעת בית המשפט וכי בפועל הם הגישו כתב טענות ובו טענות ונספחים שאינם רלבנטיים לתשובה להצעת בית המשפט. ההודעה נמחקה ונקבע כי החלטה בבקשות לסילוק התביעה על הסף תשלח לצדדים.

8.לאחר זאת, ביום 04.02.14 הוגשה מטעם התובעים: "הודעה דחופה בדבר הכוונה להגיש בקשת פסלות שופט, בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט זה בעניין הימנעות מזימון עדים לבירור סוגית ההתיישנות ובקשה דחופה להימנע ממתן החלטה הנחזית להיות פס"ד בתיק".

9.בהחלטה מיום 06.02.14 נדחתה הבקשה להימנע ממתן החלטות בבקשות לסילוק התביעה על הסף בכפוף להחלטה בבקשה לפסלות שופט. בהחלטה נאמר כי בפני בית המשפט מונחות שתי בקשות מטעם הנתבעות לסילוק התביעה על הסף, בהן טרם ניתנו החלטות. בבקשות אלה, לאחר שהצדדים הגישו כתבי טענות, התקיים דיון ביום 22.01.14 והתיק קבוע למתן החלטה בבקשות. כן נאמר בהחלטה כי בית המשפט לא ראה להיעתר לבקשת התובעים לזימון עדים לדיון הנ"ל וככל שיהא צורך בכך, בית המשפט יידרש בהחלטתו גם להיבט זה. כן נאמר בהחלטה כי התובעים כמובן רשאים לערער על החלטותיו של בית המשפט.

10.ביום 06.02.14 הגישו התובעים בקשה לתיקון פרוטוקול, בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון פרוטוקול ובקשה לפסלות שופט.

11.עניינה של החלטה זו הבקשה לפסלות שופט.

דיון

12.התובעים טענו לפסלות מותב זה בגין מספר החלטות. בהחלטות אלה מנויות לפחות שתי החלטות אשר כלל לא ניתנו על ידי מותב זה אלא על ידי מותב קודם. (ר' סעיפים 3.1, 3.3, 13 ו- 16 לבקשה). החלטה אחת מיום 30.12.12, בה נעתר בית המשפט לבקשת נתבעת 2 להארכת המועד להגשת כתב הגנתה והורה כי כתב ההגנה יוגש תוך 30 יום ממתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף. החלטה שנייה מיום 24.03.13 בבקשת התובעים למתן צווים. בבקשה זו עתרו התובעים למתן צווים כנגד משטרת ישראל, בנק דיסקונט למשכנתאות, מנהל מקרקעי ישראל ונתבעת 2, למסירת חומר חקירה, מידע ומסמכים. בבקשה זו, בהחלטה מיום 24.03.13, הורה בית המשפט (כבוד השופטת ש' קמיר-וייס), כי הבקשה למתן צווים תידון ותוכרע רק לאחר ההחלטה בבקשות הנתבעים לסילוק על הסף ובהתאם לתוצאות ההחלטה.

מעבר לכך שטענת פסלות אשר מתבססת על החלטות שניתנו על ידי מותב אחר, הינה מופרכת מיסודה, יש לתמוה על תום ליבם של התובעים ביחסם למותב זה משוא פנים בהסתמך על החלטות אשר כלל לא ניתנו על ידו.

13.א.כאמור בסעיף 471ב. לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: "בתחילת הדיון

בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון טענת פסלות בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות".

ב.התובעים טוענים לפסלות בגין ההחלטה מיום 14.01.14 ובגין הדיון מיום 22.01.14.